בעלים של דירה בבית משותף, אשר הינו מוגבל - קטוע רגל, ביקש לסלול שביל גישה לביתו. שכניו התנגדו למהלך וטענו, כי הקמת שביל הגישה תפגע בזכותם הקניינית, מבלי שהם מקבלים כל פיצוי על כך. עוד טענו המתנגדים כי קיימת אלטרנטיבה אחרת לשביל הגישה בין היתר באמצעות מתקן הרמה, אשר יפתור את בעיית השיפוע שנוצר ביחס שבין הבניין לרחבת החניה. עוד נטען כי שביל הגישה ישביח את דירתו של בעל דירה הנכה בעוד ששווי דירת המתנגדים ירד משמעותית. מה אומר החוק?
04/11/2010 | תחום התמחות: נדל"ן ובתים משותפים
סעיף 59ג. לחוק המקרקעין קובע כי דייר אשר הוא מוכר כאדם עם מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998, רשאי, לבצע התאמה ברכוש המשותף ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 - בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר;
(2) רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה;
(3) ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית;
(4) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;
(5) בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.
החוק קובע כי סוג מסויים של התאמות, מחייב את הבעל הדירה המבקש את ההתאמה, לקבל את אישור רב בעלי הדירות, ובמקרים אחרים אין צורך אף באישור.
התאמות שאינן טעונות הסכמה של בעלי הדירות
1. התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית המשותף בלא שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.
2. התאמת דלת או פתח כניסה לבית המשותף בלא שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול, ושינוי מיקומם.
3. התקנת מאחז יד, לרבות שינוי מאחז קיים או שינוי מיקומו.
4. בניית סף צדי בשביל גישה קיים, למניעת דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.
5. התקנת אמצעי הרמה ידני, לרבות כבש, בין מפלסים, שאורכו אינו עולה על 8 מטרים וכשהפרש הגובה בין המפלס העליון לבין המפלס התחתון אינו עולה על 75 ס"מ, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.
7. התקנת תאורה, לרבות תאורת חירום, בשביל גישה או בכניסה לבית המשותף וכן שינוי עוצמת תאורה.
8. שינוי גובה ספים, ובלבד שאין בביצוע השינוי כדי לגרום לתקלות במערכת הניקוז.
9. חספוס עדין של מדרגות או של ריצוף שביל גישה קיים, לשם מניעת החלקה.
10. התקנת שילוט הכוונה ומידע, לרבות הוספת אותיות מובלטות או כתב ברייל בשילוט קיים.
11. שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו.
13. שינוי גובה של התקנים ועזרים קיימים בבית המשותף, כגון תיבת מכתבים, ראי וברז שטיפה.
14. התאמת מקום חניה קיים שיוחד לבעל הדירה, בלא שינוי מיקומו, גודלו או צורתו.
התאמות אשר טעונות הסכמה של רב הדיירים בבית המשותף:
1. התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית, תוך שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון הסרת מנעול השער, ביטול שער, הרחבת פתח והתקנת שער.
2. התאמת דלת כניסה או פתח כניסה לבית המשותף, תוך שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון הסרת מנעול הדלת, ביטול דלת או הרחבת פתח והתקנת דלת.
3. פתיחת פתח כניסה או שער נוסף לחצר הבית המשותף או לבית עצמו.
4. הרחבת שביל גישה קיים.
5. שינוי תוואי של שביל גישה קיים, לרבות סלילת שביל חדש.
6. הריסת גדרות, ובניית גדר, וגדר הגנה, או התקנת סידורי בטיחות בשביל גישה קיים, לשם מניעת פגיעה מכלי רכב או מציוד, נפילה, דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה.
7. התקנת אמצעי הרמה ידני שאינו כלול בפרט 5 בחלק א' לתוספת זו, או אמצעי הרמה חשמלי, מכני, אלקטרוני, הידרולי או אחר, בין מפלסים, לרבות כבש ומעליון, אך למעט מעלית כאמור בסעיף 59ו לחוק, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח.
8 החלפת ריצוף.
9. ביטול מדרגות קיימות, ביצוע שינוי במדרגות ובניית מדרגות כניסה לבית המשותף.
נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה לעיל.
החוק מעניק שיקול דעת למפקח על המקרקעין לאשר התאמה, גם אם קיימת התנגדות של בעלי דירות וזאת אם המפקח מגיע למסקנה כי ההתנגדות הינה מטעים בלי סבירים או בעל הדירה המתנגד ביקש לכפות תנאים בלתי סבירים לביצוע ההתאמה.
החוק מוסיף וקובע כי, אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך.
ומה קרה במקרה אותו הזכרנו בפתיח?
המפקחת על המקרקעין קיבלה את טענותיו של בעל הדירה המוגבל וקבעה כי הפגיעה במתנגדים אינה מהותית ואין בהתאמה המבוקשת בכדי למנוע מהמתנגדים להשתמש שימוש סביר ברכוש המשותף. המפקחת קבעה כי בעל הדירה המוגבל עמד בכל התנאים שהציב סעיף 59 ג לחוק המקרקעין, קיבל היתר בניה וגיבה את גירסתו בחוות-דעת של יועץ נגישות אשר אישר כי בתוואי השביל הנדון יש כדי לענות על נגישותו הבטוחה והעצמאית של הנתבע לדירתו בהתחשב בנכותו.
לאור זאת דחתה המפקחת את ההתנגדות וחייבה את המתנגדים בהוצאות משפט של 3,000 ₪. (תיק מספר 321/02 המפקחת על המקרקעין בחיפה).
שתהיה שנה טובה לכולנו!
עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות'. הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול