מעלית של שבת

04/11/2010 | תחום התמחות: נדל"ן ובתים משותפים

מנגנון ה"מעלית של שבת" גורם למעלית לפעול באופן אוטומטי, כך שתעצור מעצמה בכל קומה לפרק זמן המאפשר יציאת ו/או כניסת נוסעים למעלית. הרעיון מעולה לדייר הדת, אך אליה וקוץ בה. בעוד הדייר הדתי מצא פתרון להתכווצויות השרירים בשבת, מוצא עצמו הדייר החילוני, נוסע ב"מעלית מאסף", כך שגם אם הוא רוצה לרדת עם המעלית, אם זו נמצאת בדיוק בדרכה כלפי מעלה, יאלץ דייר זה לצאת לטיול השנתי עם המעלית, לעלות לקומות העליונות ולעצור בכל קומה, כך שבעצם תהליך שאמור היה לקחת לו מכסימום כדקה, עלול להימשך בבניינים גבוהים, דקות ארוכות.

ידו של מי תגבר ? האם ידו של הדתי, האומר "איכות חיי" היא חלק מקנייני בבית, או דווקא ידו של החילוני, האומר כי פתרון שכזה – הגוזל ממנו זמן רב, פוגע באיכות חייו וכפי שראינו, איכות החיים בבית היא חלק מזכויותיו של הדייר. יתרה מזאת, נאמר כי ליבו של החילוני רחב והוא מוכן לסבול את הטרטור, מה יהיה עם ההוצאות הכספיות שבהפעלת המעלית של שבת ?

כפי שראינו במאמריי הקודמים, המחוקק אשר ראה את חשיבות ניהולו התקין של הבית המשותף מצד אחד ומאידך את זכות הדייר בשמירה על קניינו, נתן לשאלות אלה פתרון, במסגרת חוק המקרקעין, בפרק העוסק בניהול הבית המשותף ולמעשה המחוקק מאזן בין צרכיהם וזכויותיהם של הדיירים הדתיים כמו גם של אלה שאינם דתיים.

סעיף 59ז בחוק עוסק באפשרויות הפעלת מעלית של שבת, בבית שבו יותר ממעלית אחת ושבאחת מהן מותקן מנגנון להפעלת מעלית של שבת. החוק מורה כי במקרה של בית כזה – בו מותקנות יותר ממעלית אחת, כאשר ישנם דיירים המעוניינים בהפעלת מעלית של שבת, ישאו הם בהוצאות הפעלת המעלית, כאשר נוסחת חלוקת ההוצאות זהה לאופן חלוקת הוצאות הבית. כל אחד מדיירים אלה יישא בחלקו היחסי בהוצאות מעלית השבת בהתאם ליחס רצפת ביתו לסה"כ רצפת ביתם של כל המעוניינים בהפעלת המעלית.

כאמור, הפעלת המעלית במנגנון שבת עלולה ליצור מטרד ו/או טרחה לדיירים הלא דתיים, לפיכך מורה החוק כי הדיירים יכולים להחליט על השעות בהן תפעל המעלית כמעלית של שבת – בהתאם לצרכי הדיירים הדתיים, ובשאר השעות תפעל כמעלית רגילה.

יושם לב, כי כשם שבעניינים אחרים, בבית המורכב ממספר אגפים, נראה בד"כ כל אגף כיחידה עצמאית, כך גם כאן, לא נצרף מעליות הנמצאות באגפים השונים באופן שיראה כי בבניין יש יותר ממעלית אחת.

יוער כי בשנת 2001 במסגרת חקיקת חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), תשס"א-2001, תוקן חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, באופן המחייב התקנת מנגנון של שבת באחת המעליות כאשר יש בבניין יותר ממעלית אחת. עולה מכך, שקיים הבדל בין בתים שבנייתם אושרה קודם לתיקון בחוק לבין אלה שאישורם ניתן לאחר מכן. עם זאת, מרוח החוק כמו גם מהוראות החוק ביחס להפעלת מנגנון תאורה מיוחד בשבת, נראה כי גם בבניין "ישן" בו יש יותר ממעלית אחת, אם יהיו דיירים אשר יסכימו להשקיע בהתקנת מנגנון של שבת באחת המעליות, יוכלו אלה לבקש להחיל עליהם את הוראות החוק כאמור לעיל.

מן האמור עולה, כי החוק מורה על זכויות הדייר הדתי להפעלת מעלית של שבת, רק כאשר יש יותר ממעלית אחת בבניין !

למרות האמור, כמו כל דבר אחר ובודאי כאשר אנו מרבים לדבר על "שלום אזורי" או "שלום עולמי" שווה שנתחיל בעשיית שלום כל אחד במחיצתו ובביתו גם אם טרם הגיע הזמן ל"וגר זאב עם כבש". כך שביתר הבנה הדדית ובהידברות הכנים תוך הבנת צרכי האחר, נשפר לעצמנו את איכות החיים מבלי להיזקק להוראות החוק.

עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות'.

הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול

למאמרים מקצועיים נוספים

למידע נוסף אודות פעילות המשרד בתחום נדל"ן ובתים משותפים