03-6000300 
עקרון תום הלב הינו מושג משמעותי ביותר במשפט הישראלי. מהו עקרון תום הלב? מהו היקף החובה לנהוג בתום לב? ובאילו מקרים,ייחשב אדם כנוהג בחוסר תום לב? כל התשובות לשאלות במאמר שלפניכם
29/07/2010 | תחום התמחות: מסחרי
חוק החוזים קובע כי: במשא ומתן לקראת כריתת חוזה ובקיום חיובים הנובעים מחוזה, חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. כלומר, אנו מחויבים לנהוג בתום לב, הן בשלב ניהול משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה והן בקיום החוזה עצמו.
מהו עקרון תום הלב? מהו היקף החובה לנהוג בתום לב? ובאילו מקרים, ייחשב אדם כנוהג בחוסר תום לב?
עקרון תום הלב, הוכנס אל המשפט הישראלי עם חקיקת חוק החוזים הכללי בשנת 1973. עקרון תום הלב, מהווה עבור חוק החוזים, ערך מוסף של עקרונות מוסריים כגון נאמנות, אמונה, יושר והגינות. כל אדם שהינו צד לחוזה, מחויב לנהוג בתום לב ללא יוצא מן הכלל. הדרישה לנהוג בתום לב מכילה בתוכה את החובה להתחשב באינטרסים של הצד השני לחוזה ולשתף פעולה איתו, להגשמת מטרת החוזה.
תום לב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה
סעיף 12 לחוק החוזים, מחייב אדם, המצוי בהליך של משא ומתן לקראת כריתת חוזה, לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. החוק, גם קובע סנקציה לאדם אשר ינהג בחוסר תום לב, כלפי הצד השני, והיא תשלום פיצויים עבור הנזק שנגרם לאותו צד, עקב המשא ומתן או כריתת החוזה.
כאשר אנו רוצים לקבוע, האם התנהגות מסוימת נגועה בחוסר תום לב, עלינו לבחון כל מקרה לגופו, מפני שאמצעים מסוימים עשויים להיחשב כחסרי תום לב במשא ומתן אחד וכמקיימים את דרישת תום הלב במשא ומתן אחר לדוג':
אי גילוי- כאשר צד למשא ומתן, לא מגלה עובדות, אשר בנסיבות העניין, מצופה ממנו כי עליו לגלות. חובת הגילוי במשא ומתן לקראת כריתת חוזה, היא אוטומטית ותמידית והיא קיימת מכוח האמון שנוצר בין הצדדים למשא ומתן.
ניהול משא ומתן עם כמה גורמים בו זמנית- תלוי בשלב של המו"מ. ככל שהמו"מ יהיה קרוב יותר לסיומו ואל נאמר שמנוהל מו"מ מקביל, עובדת ניהול מו"מ מקבילה יכולה להיות בהיעדר תום לב. כמו כן באם ניתנה הבטחה שלא ייערך משא ומתן במקביל והיא מופרת, התנהגות כזאת עשויה להיחשב כחסרת תום לב.
טכניקה של ניהול משא ומתן- העלאת הצעות חדשות ובלתי סבירות במהלך משא ומתן, דחיית הצעות סבירות שהעלה הצד השני, נסיגה מהסכמות שהושגו, חזרה מהצעות שכבר הועלו- כל אלו עשויים להוות, אך לא בהכרח מהווים, התנהגות הלוקה בחוסר תום לב.
על הפרת סעיף זה לחוק החוזים, ניתן לתבוע את הצד המפר על הנזקים אשר נגרמו לצד המופר עקב ההפרה.
תום לב בביצוע החוזה
גם בשלב שלאחר כריתת החוזה, כאשר הצדדים לחוזה מקיימים את שהתחייבו בו, עליהם לעשות זאת בתום לב. כל צד לחוזה, מחויב לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה עם הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו. נושא זה מוסדר בסעיף 39 לחוק החוזים.
חריצות בקיום החוזה- צד לחוזה מחויב לפעול ביעילות ובמהירות על מנת לקיים את חלקו בחוזה ועל מנת לאפשר את מימוש המטרה שלשמה נכרת החוזה. לדוגמה: כאשר אדם קנה דירה, ומייד לאחר כריתת החוזה נסע לחו"ל לתקופה ממושכת מבלי שדאג לסכם סידורים שהיו נחוצים להשלמת העסקה.
אי שיתוף פעולה- כאשר צד לחוזה אינו משתף פעולה עם הצד השני. לדוגמה: כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים, ובמקום ליישר את ההדורים כל צד פועל בדרכו, מבלי להתחשב בצד השני ובנזק האפשרי העלול להיגרם לו.
אי גילוי- דוגמה: כאשר עובד דורש העלאת משכורתו אולם אינו מתכוון להמשיך בעבודה וחמור מכך מנהל מו"מ מקביל עם מקום עבודה אחר, יכול הדבר להיחשב כחוסר בתום לב.
שימוש בזכויות הנובעות מחוזה- כל צד לחוזה, מחויב לנהוג בתום לב, תוך התחשבות בצד האחר ובמטרת החוזה, כאשר הוא פועללהשגתהזכויות המגיעות לו מכוח החוזה. לדוגמה, כאשר נכרת חוזה לסילוק חוב, אולם, הנושה, מסקל בדרכים מסיימות את ניסיונותיו של החייב לשלם לו ולסלק את החוב.
על הפרת סעיף זה לחוק החוזים, ניתן לתבוע את הצד המפר על הנזקים אשר נגרמו לצד המופר עקב ההפרה ובנוסף גם את ביטול החוזה מחד או את קיומו כדין מאידך.
חשוב לזכור, כי כל צד לחוזה, באשר הוא, מחויב לנהוג בתום לב הן בשלבי המשא ומתן לקראת כריתת החוזה והן בשלב שלאחר החתימה על החוזה. אם, אתם צד לחוזה והינכם חשים כי הצד השני נוהג כלפיכם בחוסר תום לב, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני חוזים, על מנת לדעת כיצד לפעול והאם התנהגותו של אותו גורם אכן מהווה הפרה של החובה לנהוג בתום לב. ובכל מקרה, אל תוותרו על זכותכם לקבל את הסעד המגיע לכם על פי דין.
מידע זה הינו כללי בלבד ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי. למידע נוסף וטיפול ענייני, נא פנה למשרדנו.
