הלנת שכר

04/08/2010 | תחום התמחות: עבודה

עו"ד מילר שלום,

המעסיק שלי מלין את שכרי (אני מקבל אותו ב- 15 לחודש) האם אני יכול לתבוע אותו? אני מפחד שיפטר אותי אם אני אתבע אותו?

עובד יקר,

אפתח בהסבר קצר מתי שכר נחשב למולן.

חוק הגנת השכר מחייב את המעביד לשלם לעובד את השכר המגיע לו בזמן.

כאשר עובד משתכר שכר חדשי, החוק מחייב את המעביד לשלם לו את שכר העבודה עם תום החודש בעדו הוא משתלם.

כאשר עובד משתכר שכר יומי, שבועי או לפי כמות תוצרת, על המעביד לשלם את השכר בתום מחצית חודש העבודה (אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או אישי).

שכר שלא משולם עד תשעה ימים לאחר המועד המתחייב לתשלום השכר (במקרה של שכר חודשי- עד ליום התשיעי בחודש שלאחריו), הוא שכר מולן והעובד זכאי לפיצוי בגין אי קבלת השכר בזמן.

בהנחה ששכרך הוא חודשי והתשלום מתבצע לאחר ה- 9 לחודש, אכן מדובר בשכר מולן.

לשאלתך, האם ניתן לתבוע את המעביד במהלך תקופת ההעסקה - התשובה היא חיובית ואולם יש לקחת בחשבון כי הדבר יעכיר את יחסי העבודה. כעיקרון המעביד אינו יכול לפטר אך ורק בגלל שהוגשה תביעה, אך הוא תמיד יוכל להיתלות בעילות אחרות.

חשוב במקרה של הלנת שכר להקפיד ולשים לב למועדי ההתיישנות:

יש להבחין בין תביעה בגין שכר שלא שולם כלל לבין תביעה בגין הלנת השכר.

עבור שכר עבודה שלא שולם, ניתן להגיש תביעה בביה"ד לעבודה עד 7 שנים.

בנוגע לפיצוי עבור הלנת השכר תקופת ההתיישנות היא שונה. אם עובד אינו מקבל שכר כלל- יוכל לתבוע את פיצויי הלנת שכר תוך שנה לכל היותר מהיום שבו השכר נחשב כמולן.

לעומת זאת, אם השכר שולם לעובד באיחור- יוכל לתבוע פיצויי הלנה תוך 60 יום ממועד התשלום (בית הדין לעבודה רשאי להאריך את המועד ל- 90 יום).

למרות האמור, אם מעביד מלין את שכרו של העובד שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים, ניתן לתבוע פיצויי הלנה בגין השכר המולן תוך 3 שנים ממועד תשלום השכר המולן הראשון. כלומר, אם המעביד מלין את השכר באופן קבוע, לאחר סיום יחסי העבודה ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר עבור 3 השנים האחרונות בלבד.

בכל מקרה, מומלץ לפנות קודם אל המעסיק, בכתב, ולדרוש תשלום השכר במועד הקבוע לכך. פעולה זו תועיל לביסוס התביעה, באם תוגש בעתיד.

שיעור הפיצוי עבור הלנת השכר מחושב לפי הסכום הגבוה מבין שתי האפשרויות הבאות:

(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר- 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע שלאחריו- 10% מהשכר המולן;

(2) הפרשי הצמדה לתקופת האיחור (מהמועד לתשלום השכר ועד ליום התשלום), בתוספת 20% מהשכר המולן עם הפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של איחור.

בכל מקרה, אני מקווה שעזרתי לך לקבל החלטה נכונה ושקולה בנושא.

המדור אינו תחליף לייעוץ משפטי אלא כללי בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.

למאמרים מקצועיים נוספים

למידע נוסף אודות פעילות המשרד בתחום עבודה