החיים והמוות ביד הלשון

11/08/2010 | תחום התמחות: נזיקין וביטוח

"טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת), אך נשאלת השאלה, מהו האיזון הנכון בין חופש הביטוי לבן הזכות לשם טוב?

חוק איסור לשון הרע קבוע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול —

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית;

החוק קובע כי הפרסום יכול להיות בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. כמו כן, החוק מגדיר כי הפרסום יחשב כלשון הרע אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע ו/או אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

העוולות

החוק קובע כי פרסום של לשון הרע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, הינה עבירה פלילת אשר העובר עליה דינו — מאסר שנה אחת.

החוק קובע כי פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית ואף קובע פיצוי של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

היה וכתוצאה מהפרסום גם נגרם נזק ניתן להגיש תביעה בעבור הנזק שנגרם.

עוד קובע החוק כי היה והפרסום נועד בכוונה לפגוע, הפיצוי יכול להגיע אף ל- 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

לפיכך, ניתן לפעול כנגד מפיץ דבר השקר הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.

למפרסם עומדות טענות הגנה כנגד תביעת לשון הרע. ההגנות העיקריות הן:

1. אמת בפרסום ועניין ציבורי.

2. תום לב

3. פרסום מותר כגון: פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, וחובותיהם, תשי"א–1951.

מה עלינו לעשות אם פרסמו עלינו דבר שקר?

בכל מקרה אני ממליץ לפני שמתחילים לפעול, להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום. יש לאסוף ראיות ואפילו להקליט, בצורה חוקית, (ראה כתבה בעניין האזנת סתר) את החבר שמסר לך את המידע או אנשים נוספים שסיפרו לך ששמעו את השמועה.

חשוב מאוד לפני שמגישים תביעה ולפני שקובעים האם המילים שפורסמו עומדים בגדר החוק חשוב לבחון ולתת את הדעת גם על ההקשר שבגינו פורסמו מילים אלה.

במידה והפרסום היה לשני אנשים ויותר, ניתן להגיש תלונה במשטרה אשר תחקור את האירוע ובסופו של יום תחליט האם להגיש כתב אישום.

במידה והוחלט לא להגיש כתב אישום ניתן להגיש באופן עצמאי קובלנה פלילית. לאור היות עבירת לשון הרע בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

מלבד תלונה במשטרה ניתן כמובן לפעול במישור האזרחי ולהגיש תביעה אזרחית כנגד המפרסם כאשר הסעדים אותם ניתן לבקש לבקש הם החל מצו מניעה כנגד הפרסום ועד לפיצוי כספי כפי שתיארתי לעיל.

לסיכום בחרתי לסיים בסיפור שקראתי לא מזמן באתר העוסק במהי המשמעות היהודית ("אש תורה"):

מעשה באדם שהפיץ שמועה מסוימת על אדם אחר. מאוחר יותר הוא התחרט על מעשיו והחליט לגשת אל רב הקהילה, בכדי לשאול אותו כיצד הוא יכול לכפר על כך. "לך לחנות המכולת הקרובה וקנה לך שק מלא זרעים", אמר לו הרב. "אחר כך, קח את השק שקנית לשדה גדול ופתוח ופזר את כל הגרגרים ברוח הנושבת. עשה כדברי וחזור אלי בעוד שבוע, בכדי לספר לי מה קרה".

האיש מילא באופן מדויק אחר הוראותיו של הרב וחזר אליו כעבור שבוע, בכדי לשמוע מה עוד עליו לעשות. "כעת", אמר לו הרב, "חזור אל אותו השדה הפתוח ואסוף בחזרה את כל הזרעים שפיזרת שם".

"אבל הרב", מחה האיש בבלבול רב, "הגרגרים התפזרו על פני שטח גדול ורחב ביותר! לעולם לא אצליח למצוא את כל הגרגרים שפיזרתי. אני גם בטוח שחלק מהם כבר הצמיחו שורשים באדמה ואפילו החלו כבר לנבוט בעצמם!".

"בדיוק!" הסביר לו הרב. "כעת אני רואה, שאתה באמת מבין. כאשר אנחנו מדברים לשון הרע על אדם אחר, ההשפעה של המילים שלנו היא גדולה ורחבה. מדובר בנזק שלעולם לא ניתן לגמרי לתקן ולכפר עליו".

מידע זה הינו כללי בלבד ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי.

למידע נוסף וטיפול ענייני, נא פנו למשרדנו.

 

למאמרים מקצועיים נוספים

למידע נוסף אודות פעילות המשרד בתחום נזיקין וביטוח