מסביב לבירוקרטיה הישראלית בכדור פורח

16/08/2017

למה אני עושה את מה שאני עושה

"לפני 7 שנים טסתי ללקוח שלי בהמבורג, חברה שמתעסקת בנדל"ן. הוא לקח אותי לאתר בנייה ואמר לי, 'פה יהיה כדור פורח קשור לקרקע'. לא היה לי מושג מה זה והוא הראה לי תמונות של הכדור הזה בפריז. הייתי חייב לראות את זה בלייב, אז טסתי לפריז, ראיתי ונדהמתי. אמרתי לעצמי שזה חייב להיות גם בישראל. חזרתי לארץ והתחלתי לחפש את הלוקיישן המתאים ביותר. מהרגע שחתמנו עם גני יהושע על המתחם, באוגוסט 2012, עברו עוד שנתיים וחצי עד שהכדור היה באוויר. מדובר בכדור פורח שקשור לקרקע, מלא בגז הליום. הוא מעלה כ-30 איש לגובה של 160 מטר לתצפית על ת"א. זו גם התצפית הכי גבוהה בעיר, וגם הזדמנות לרחף בכדור פורח, עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו לנסוע לצפון או לנגב כדי לעשות את זה, ולשלם מאות שקלים. אצלנו זה עולה 50-70 שקלים, והתגובות פשוט מדהימות.

"ניסו להביא את היוזמה הזו לארץ מאז שנות ה-90. בחרתי לעשות את זה גם כי זה היה מדהים בעיניי וגם כי מדובר במשהו ראשוני – קשה להקים בישראל דברים ראשוניים, במיוחד עם כל הביורוקרטיה. שלושה דברים עזרו לי לצלוח את זה: אופטימיות ללא תקנה, גיוס האנשים המתאימים לפרויקט וניהול נכון של המשברים".

להיות עצמאי זה

"אחריות. אחריות כלפי המשפחה שלך – לא מובן מאליו שיש משכורת חודשית. אחריות כלפי העובדים – לדאוג שיהיו מאושרים בעבודה, שתהיה להם פרנסה. בכלל, התעסקות בניהול עסקים, זו אחריות מאוד כבדה. ויש לך גם אחריות כלפי הלקוחות שלך כמובן. לקוח שלא מרוצה יכול היום, בעידן הרשתות החברתיות, למוטט עסק. זו דאגה יומיומית ואחריות יומיומית".

רגע של משבר

"היו הרבה, אבל פה הדוקטורט שלי עזר מאוד לגשר על המון פערים בין רשויות שונות ומדינות שונות. ההתמחות שלי היא ביישוב סכסוכים בין-תרבותיים ובמשא ומתן. היכולת שלי היא להבין את נקודת המשבר, את הקונפליקט, וליצור פיתרון באופן שהצד השני יכול להכיל. הייתי צריך לשלב בין כמה מערכות – מערכות תכנון אנגליות שהמציאו את הבלון, יצרן בריטי שלא מבין בכלל את התפיסה הישראלית, ובין הרשויות בישראל שלא הבינו את המוצר. עוד חשובה כאן היכולת לרתום את האנשים הנכונים בכל זמן נתון – לשים את האדם הנכון מול הפונקציה הנכונה, כדי לפתור את אותו משבר".

רגע של ניצחון

"כשהילדים שלי עלו בפעם הראשונה על הכדור הפורח. אף פעם לא דיברתי איתם על הפרויקט הזה. ביום שבו הבנתי שזה עומד לקרות, כשעברנו את רוב המשוכות, באתי לבן הגדול שלי, בן 7, ואמרתי לו שאני מביא לו כדור פורח לישראל. ברגע שאמרתי את זה, לא יכולתי לחזור בי מההבטחה שלי. בפעם הראשונה שהם ריחפו, תרתי משמע, זו הייתה נקודה מאוד מאושרת".

העצה הכי טובה שקיבלתי

"העצה שאני יכול לתת היא גם המוטו שלי בחיים: המעז מנצח. ליזם יהיה קשה מאד להצליח בלי להעז ובלי לחשוב מחוץ למסגרת. אסור לפחד מקבלת תשובה שלילית או מכישלון".

לכתבה המלאה באתר כלכליסט

 

לחדשות ועדכונים נוספים