03-6000300 
דלג אל: תפריט ניווט | תוכן מרכזי | תחתית העמוד| תפריט צד
לאחר שנים של דיונים, עבר בכנסת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו- 2005 אשר נכנס לתוקף בדצמבר 2006.
חוק זה בא להסדיר את נושא הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך מציאת האיזון הראוי בין ערך קדושת החיים, ובין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות חייו.
משרד עורכי דין ד"ר מילר ושות' הינו מהראשונים אשר טיפלו בבקשות על פי חוק החולה הנוטה למות.
להלן הסבר על ההליך:
על פי חוק החולה הנוטה למות, אדם יוכל להביע את רצונו בצורה מפורשת לעניין הטיפול הרפואי בו ולתת הנחיות רפואיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי במידה ויוגדר כחולה הנוטה למות הכל כפי שיוסבר להלן.
על פי הגדרת החוק, חולה הנוטה למות הינו אדם אשר סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים. החוק אף מגדיר חולה הנוטה למות בשלב סופי שהוא אדם המצוי במצב רפואי שבו כשלו כמה מערכות חיוניות בגופו ותוחלת חייו, אף אם יקבל טיפול רפואי, אינה עולה על שבועיים.
החוק קובע את הדרכים לקביעת מצבו הרפואי של המטופל על ידי "רופא אחראי" כהגדרתו בחוק, שבסמכותו לקבוע האם האדם הוא חולה הנוטה למות.
כחלק ממציאת האיזון בין קדושת החיים ובין רצונו החופשי של האדם קבע החוק חזקה חשובה על פיה "חזקה על אדם שהוא רוצה להמשיך לחיות, אלא אם כן הוכח אחרת. לא הוכח אחרת מעל לכל ספק סביר- יש לנטות לטובת הרצון לחיות". אדם מוחזק כמי שאינו רוצה להמשיך לחיות אך ורק בכפוף להוראות החוק.
אדם שהוגדר על פי החוק כחולה הנוטה למות אשר מלאו לו 17 שנים, לא הוכרז פסול דין, וכשיר מבחינה הכרתית, שכלית ונפשית לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, יכול להביע את רצונו בצורה מפורשת לעניין הטיפול הרפואי בו. במקרה כזה, החוק מחייב לכבד את רצון החולה.
החוק אף מאפשר לאדם בעל כשרות לתת הנחיות רפואיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי במידה ויוגדר כחולה הנוטה למות שאינו כשיר.
ההנחיות האמורות לעיל, יינתנו בכתב, על גבי טופס הנחיות רפואיות מקדימות שנוסחו מובא בחוק, בחתימת ידו של נותן ההנחיות בפני שני עדים שאין להם אינטרס כלכלי או אחר בנותן ההנחיות; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על גבי טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות שנותן ההנחיות חתם כאמור.
הנחיות רפואיות מקדימות יעמדו בתוקפן כחמש שנים מיום חתימת טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, וניתן להאריך את תוקפן לתקופות נוספות שכל אחת לא תעלה על חמש שנים;
החוק מסדיר את קביעת אופן הטיפול גם בדרכים אחרות כגון על ידי מיופה כח של חולה הנוטה למות, ועדה מוסדית, אפוטרופוס של חסוי אשר מוגדר כחולה הנוטה למות ועוד מצבים כיוצא באלה.
החוק קובע כללים לטיפול בקטין שהוא חולה הנוטה למות, ועוסק במעמד המשפטי של רצונו האוטונומי של הקטין ביחס לרצונותיהם של הוריו ואפוטרופסיו.
החוק קובע כי תמונה ועדה ארצית אחת ומספר ועדות מוסדיות לצורך הכרעות אתיות במקרים מיוחדים. ועדות אלו נועדו להוות גורם מתאים יותר מבתי המשפט לקבלת החלטות בשאלות אתיות, רפואיות ומוסריות.
הוקם מאגר מידע, שיירשמו בו הנחיות מקדימות ויפויי כח. כל אדם יהיה רשאי לבקש לרשום במאגר הנחיות רפואיות מקדימות או יפויי כח שנתן לרבות, שינוי וביטול שלהם.
חשוב לציין כי למתן הנחיות מקדימות ויפויי כח יש חשיבות רבה וגם השלכות משפטיות ופרקטיות הרות גורל.
בכל מקרה אנו ממליצים על קבלת ייעוץ משפטי טרם קבלת ההחלטה להביע רצון כל שהוא בנוגע לטיפול רפואי בהווה או בעתיד שכן מדובר לא דרך קלישאה בעניין של חיים ומוות.
המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי אלא כללי בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות למשרד עורכי דין להתייעצות ולהמשך הטיפול.
לפסקי דין וכתבות על משרדנו בתחום דיני המשפחה לחצו!
מרכזיה ראשית: 03-6000300
